http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=707715
והמאמר השני הוא, לגישתי, בעל גישה חד מימדית וחד-מוקדית (ננעלת רק על פוקוס יחיד וצר ומדשדשת ללא הרף מסביב לו), המדשדש ומעלה גירה בנקודה אחת, תוך היצף בפרטים טריביאליים ורכילותיים קטנים וחסרי פרספקטיבה כללית.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-15341-00.html?tag=23-48-29
מאמר המופת המשובח בהשוואה שלפנינו מתווה קודם כל את התמונה הכללית של האטימות, הזחיחות הנהנתנית והראוותנות (הכרוכה בקשר הון-שילטון) תוך הצגתו בתחילת המאמר במקרה של שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים, ששכרו 23.2 מיליון שקל בשנה, 64 אלף שקל ביום - נתון המובא בנוסף, אף שכביכול אינו מוסיף אינפורמציה חדשה, אלא מהווה רק חישוב מהיר, וזאת בשביל שנחוש באופן צמוד וקיומי את משמעות הדברים.. מכאן, מהמקרה האישי של משכורת העושק, עובר בעל המאמר, גדעון סאמט, לדבר על מקור הבעייה הכללי. ואינו ממשיך כאן בנברנות קנטרנית ואובססיבית, תוך העלאת גירה בדומה למאמר הגרוע שבהקשר לו נערכת השוואתי - ראה הערותי בתחתית המאמר, תגובה מספר 71. זאת, כשהמקור הכללי לתופעות משכורות העושק שמנהלי הבנקים קובעים לעצמם, הניגזרות מהאטימות והזחיחות, המקור הכללי ממנו כל אלה נובעים וניגזרים הוא קרטליזם הבנקים במדינה, ממנו, מוסיף גדעון סאמט, נגזרים גם עמלות הענק. הינה, זו עיתונות במיטבה כאשר מעניין ספציפי, עוברים לפרספקטיבה כללית (הקרטליזם הבנקאי) ומכאן מעלים בהקשר זה נקודה שלישית בעלות משמעות קיומית למיליונים - עמלות הבנקים הגבוהות.
אחר עובר העיתונאי המשובח הזה, גדעון סאמט, כיד מוחו המעולה ומיומנותו הגבוהה באמת - המנתח וקושר חוטים בין תופעות שונות תוך משחק בין המקרה הפרטי לפרספקטיבות הכלליות - אחר הוא עובר לעסוק שוב בפרספקטיבות כלליות - האטימות והראוותנות הכרוכים בהון שילטון. כאן, ורק בהקשר זה, לאחר שקיבלנו פרספקטיבות כלליות, מוזכר הפעם רוה"מ אולמרט וחופשת הפסח היקרה שבילה הפסח בספא יקרה מאד בשבי-ציון עם חבר מוקירים. ומוזכרים, בהקשר זה, פרשני החדשות שדחפו את אולמרט-קדימה, כשכאן מוזכר שיו"ר חברת חדשות בטלויזיה שקידם את אולמרט, שהה עמו בג'קוזי... ושוב, בהקשר זה מוזכרים העיתונאים הבכירים בן כספית ומרגלית, חברי אולמרט, המופיעים בשלושת ערוצי הטלויזיה כאחת. כאן שוב חוזרים לנושא האטימות, הזחיחות, הראוותנות, אך מציגים פרספקטיבה כללית חדשה המתבקשת מהעניין - נושא הריכוזיות הכוחנית של קובעי הטון בתקשורת, בדומה לריכוזיות של הבנקים, אני מוסיף כאן.
לסיכום, שימו לב כמה שונה עיתונאות מעולה זו, הדומה גם לזו של הניו-יורק טיימס, הפרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, הגארדיאן ועוד (ואף לגישה בה אני נוקט, ולא הייתי משתבח בגישתי, אילמלי היו אלה שחשו ש"צריך לנפנף אותי החוצה... הם ואני לא הולכים ביחד"...), כמה היא שונה מהסבך המדשדש של רכילויות קטנות חסרות פרספקטיבות כלליות, השכיחות בגישה הננקטת כאן. אמרתי זאת לא על מנת לקנטר, גם לא לנקום או לתת מוצא לרגשותי, אלא לספק תובנות, במגמה להיטיב. כשאחרים משתפרים, שוב ניתן צ'אנס גם לכישרונות ולא רק לבינוניות הממאירה.
_____
הבעיות החשובות באמת: הפשיעה הכלכלית הנירחבת ופשע מאורגן
גבב רכילויות זעירות. זה מה שחשוב?
שימו לב לעובדה קטנטונת: כל המאמר הנמוך באיכותו שביקרתי כאן בנושא-הון-שילטון, הוא אוסף של רכילויות ברמה של עיתונות צהובה, תוך השתבחות בקשרים אישיים ובהסתובבות הכותב "בחוגים הנכונים". אין כאן כל פרספקטיבות, כפי שנהוג בעיתונות אמיצה וחוקרת מהסוג הגבוה המקובל במערב - בעניינים שהם בנפש המדינה. יפה עושה ראש אגף חקירות החדש במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, בכך שהוא עומד לעסוק בבעיות החשובות באמת, פשיעה כלכלית, בהיקף של מליארדים, ה"תורמת" בין היתר לחור-שחור ענק בכספי תקציב המדינה בן 230 המליארד. ואין הוא נובר בכיס חולצתו של אולמרט לראות איזו עט נמצאת שם... יפה עושים ראשי רשויות האכיפה - פרקליט המדינה ערן שנדר, מזוז, משה טרי (יו"ר רשות ניירות הערך), מפכ"ל המשטרה משה קראדי, ומנהל רשות המיסים ג'קי מצא, שהחליטו במפגש פסגה ערב החג להגביר את המלחמה בפשיעה המאורגנת ובפשיעה הכלכלית העצימה בישראל - הכרוכה באובדן מליארדים רבים. ואילו במאמר הנמוך שביקרתי כאן ודומיו, כל הגישה מוטעית, ואינה אלא מספקת סיפורי רכילות, חלקם פרי שמועות וחלקם חסרי חשיבות, שאין להם דבר עם הבעיות הכלכליות והפשיעה הכלכלית במדינת ישראל, ועם הפשע המאורגן הקשה. זוהי בעצם הסחת הדעת ממה שחשוב באמת לעם בישראל, וממה שגורם לרבים מספור סבל ממושך, במובן הפשוט והיום יומי ביותר. מדוע ולמה לעסוק בטריבייה ולהסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות והכואבות כל כך?
______
קישורים:
ומה הגישה הרצינית לשחיתות, לפשיעה הכלכלית, להון הסמים? נבירה בכיס חולצתו של אולמרט, לפשפש איזו עט נמצאת שם (הגישה הננקטת במקרה של העיתונאות אותה אני מבקר כאן)? לא!!!
להלן קישור למאמרי המציגים מבט כולל על השחיתות, הפשיעה הכלכלית, הון וכלכלת הסמים והחמס האוליגרכי-קרטליסטי בישראל. זאת תוך הצגת פרמטרים רבים, כגון איכות השירותים כהחזר למיסינו, פשיעה כלכלית, קרטליזם ריכוזי-ממסדי, רמת ביורוקרטייה, עודף רגולצייה וכל היתר.
http://www.quimka.net/a.php?c=quimka&a=322&rc=quimka
מאמרי ומדורי ברדיו קול הלב - הרדיו היחיד לישראלים ויהודים בחו"ל, הנמצא מחוץ לטווח ידם - מחוץ לטריטוריה הישראלית - של בעלי עניין, משתיקי פיות המציגים עצמם כלוחמים בנגעים, ומסיחי דעת כלפי עניינים חסרי חשיבות.
http://www.kolhalev.com/forum/viewforum.php?f=11
http://www.kolhalev.com/www2/michael.php
מאמר המציג קווים לדמותה של הגישה המחטטת בטריבייה תוך העלמת פרספקטיבות כלליות:
הנברנים
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=15853
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
